ירושת נחלה, נערכת בהתאם להוראות הקבועות בהסכם השכירות החתום בין אגודה שיתופית (המושב) לבין מינהל מקרקעי ישראל (הסכם המכונה "הסכם משבצת").
הוראות הסכם המשבצת קובעות כדלקמן:
   1.נפטר אחד מבני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים נחלה, והניח אחריו בין זוג – תעבורנה כל הזכויות של הנפטר לבן זוגו בלבד, וזאת אפילו אם המנוח הניח אחריו ילדים ביחד עם בן הזוג.
   2.לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח ילד אחד, תעבורנה כל הזכויות בנחלה לילד האמור.
   3.לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד – תעבורנה כל הזכויות שלו בנחלה רק לאחד מבניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק תוך מתן פיצוי ליתר היורשים. בהיעדר הסכמה בין הילדים לגבי זהות האחד שיקבל את הזכויות במשק, יחליט על כך בית המשפט (הוראה זו מקבילה להוראת סעיף 114 לחוק הירושה, בחלק מהסכמי המשבצת קיימת הוראה פשוטה כי במקרה זה הזכויות תעבורנה בהתאם לאמור בסעיף זה לחוק הירושה(.
די בהסבר לעיל, בכדי להבין כי סוגית הורשת המשק החקלאי בישראל הינה מורכבת ודורשת מיומנות משפטית יחודית כאשר לעיתים קיים מתח בין הוראות חוק הירושה ובין הוראות הסכמי המשבצת החלים לגבי הנחלה. קושי נוסף עולה במקרים בהם ההורים (בעלי הנחלה) רוצים ליצור איזון בחלוקת נכסי עזבונם בין ילדיהם, תוך שמירת הנחלה כנכס משפחתי. למשרדנו סל פתרונות בענין זה.

ירושת משק חקלאי