שימוש חורג בקרקע או בבנין מוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, כאחת משתי החלופות הבאות:
   1.שימוש בקרקע או בבנין למטרה שלא הותרה בהיתר על פי חוק הדן בתכנון ובניה – המדובר בשימוש חורג מהיתר.
   2.שימוש בקרקע או בבנין למטרה שלא הותר להשתמש בהם לפי כל תכנית החלה על המקרקעין או הבנין.
ככלל על אף היות השימוש החורג מנוגד לתכליות התכנוניות העומדות ביסוד תוכניות בינוי, יש לועדה לתכנון ובניה  שיקול דעת רחב, שבגדרו היא רשאית להעניק היתר לשימוש חורג מתוכנית ע"פ סעיף 146 לחוק התכנון והבניה.
השימוש החורג נועד במהותו לשמש פתרון זמני ולא לקבוע מצג עניינים ארוך טווח, לפיכך נקבע בסעיף 148 לחוק התכנון והבניה כי היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש.

היתר לשימוש חורג